טרק האנפורנה + פונהיל אוקטובר 2013

בגובה כזה שלא יהיה קר…. במעבר ההרים (The Pass)
מפת המסלול סובב אנאפורנה
בפעם הרביעית אני יוצאת לנפאל, באוקטובר 2013, ושוב עם תמר חברתי היקרה.היציאה מהארץ היתה צולעת מאחר ושביתה בנתב"ג עיכבה יציאת טיסות, מה שגרם לנו לאבד את טיסת ההמשך מהודו לנפאל.  אחרי שעתיים של מתח "ועצבים" במשרדי אל-על, נמצא הפתרון, וסוף טוב הכל טוב.ביום רביעי, ה-  2.10.2013 יצאנו בטיסת אל-על לבנגקוק, שם העברנו יממה במלון יפה ורק ביום ששי
ה- 4.10.2013 אחר הצהרים טסנו לקטמנדו. למרות שנחתנו ב-KTM מאוחר בערב, קבלנו הפתעה נהדרת כאשר המדריך המוכר Ghattaraj (בקצור Ghatta גטה) המיועד לצאת אתנו גם הפעם, המתין לנו עם מכונית גדולה כדי להסיענו לאכסניה.שבת – 5.10.2013  סידורים בקטמנדו.מחליפים דולרים ברופי במשרד סוויסה "האדום", מכינים את הצ'ימידן לטרק ואת התיק הגדול משאירים, שהמשרד בקטמנדו יעביר לסוויסה שבפוקארה. שם ימתין לנו כשנחזור מהטרק.יוצאים לטרק:  (אורך כל המסלול מ- Syange עד Jomson  =  ק"מ 120 )

יום 1  -  יום א' 6.10.2013   נסיעה מקטמנדו 1250מ' ל-Besishar ועד  Syange
בסביבות 7 בבקר, יוצאים במיניבוס סך הכל 11 ישראלים וסבלים לכיוון Besishar


צפוף מאד במכונית ובנוסף הדרך משובשת, מה שעושה את המסע לקשה. אחר הצהרים מגיעים
לבשישאר ומשם תוך שעה ממשיכים בג'יפים תוצרת הודו, עד ל- Syange. היו אלו 3 שעות של
נסיעה קשה ביותר, בדרך שקשה לקרא לה דרך… הגענו מאוחר בערב, עייפות מטילטולי הדרך.
לפחות האכסניה נעימה, עם מים חמים למקלחת, ואוכל טוב.

יום 2  -  יום ב' 7.10.2013      From Syange 1100m  to Tal 1700m

היום מתחילים ללכת. הולכים לאורך ערוץ נהר Marsyangdi  ועוברים על פני מפלי מים
מרשימים, רבים.
                                                                  תחילת המסלול שלנו










הנהר מרסיאנגדי
מראה אל העיירה טל  TAL

קמים מוקדם לשמים כחולים להליכה לאורך נהר שופע ואין סוף מפלים מרהיבים. ההליכה כולה במגמת
עליה. לעיירה Timang (בגובה 2650)  הגענו ב- 14:30 ומאחר והשמים התקדרו וסִימְנו גשם -
החלטנו ללון בטימנג ולא להמשיך. את ארוחת הצהרים, שהיתה מצויינת, עשינו ב Danakyu בגובה
2600 מ'. מרק חם וסמיך, שיהיה התפריט הקבוע שלנו בצהרים.
                                               זריחה בטימנג – רכס מנאשלו ברקע  Manaslu
יום 4  -  יום ד'  9.10.2013         3200מ'  From Timang 2650m  to  Dhikur Pokhari
מוקדם בבקר צלמתי הזריחה עם רכס Manaslu אשר שיא פסגתו מעל 8000 מ'.
לדרך יצאנו לפני 07:00. מזג האויר נאה. ההליכה במגמת עליה רצופה, לא תלולה מאד. מזה שלושה ימים, השבילים מלאי בוץ ומים. הרבה נחלים קטנים זורמים על השבילים ובאין גשר – חוצים אותם…
עצרנו לצהרים (המרק הסמיך הקבוע) בעיירה Bhratang ואת ההליכה סיימנו אחרי יותר מ-8 שעות בעיירה Dhikur Pokari בגובה 3200 מ'.


יום 5  -  יום ה'  10.10.2013      From Dhikur Pokari 3200m  to  Manang 3540 m
יצאנו לדרך ב- 07:00 במזג אויר נאה. מגמת השביל בעליה מתונה ובניגוד לימים הקודמים – הנוף מדהים !
עדין הולכים רוב הזמן על "דרך ג'יפים" עם הרבה תנועה של כלי רכב, בהחלט לא שביל טרק אופייני.
תחנתנו הראשונה היתה Upper Pisang שהיא עיירה ציורית, על צלע הר ממנו נשקף נוף נהדר. במעלה העיירה  מנזר בודהיסטי קטן, לא התעצלנו לטפס אליו.
בפיסנג עילית

המינזר בפיסנג עילית
                                                               
הדרך למנאנג
                                                                   
תפילות שחרוטות באבן
                                            
ערימות אבני התפילה מהוות מקום קדוש (גם אם באמצע הדרך) והמנהג הוא לעקוף אותן מצד שמאל, כך שכתף ימין תמיד מופנית אל גל האבנים החשובות.
יום 6  -  יום ו'  11.10.2013       התאקלמות ב-   Manang 3540 m
כאן עוצרים לשני לילות, יום להתאקלמות לגובה.
מננג שוכנת בעמק רחב יפהפה שבו זורם הנהר Marsyangdi. זו העיירה המרכזית והגדולה לאורך מסלול האנפורנה. נהוג לעצור בה להתאקלמות ומתוך כך היישוב משופע באכסניות, כמו גם מאפיות לרוב.
בלילה ירד שלג ובבקר כל מורדות ההרים הקרובים מכוסים בלבן.
קמנו לנו בנחת מאחר ולפנינו הליכה לא ארוכה לתצפית גבוהה, לשם התאקלמות. הצטרפה אלינו ליאורה
ויחד עלינו לתצפית, בגובה 3820 מ', מעל האגם הקטן Gangapurna שנוצר מהפשרת הקרחון Gangapurna Glacier שרגליו נוגעות באגם…
אחרי כשעה וחצי של שהייה בתצפית וסביבתה, ירדנו למננג וצהרים עשינו במאפיה טובה.
במננג נאספים המון ישראלים שעוצרים כאן בדרכם אל הקטעים הגבוהים של המסלול. הדתיים שביניהם, מתכננים כך שאת השבת יעשו כאן, בחניית ההתאקלמות.
הקרחון

                  


העמק של מנאנג


העיר מנאנג, על הצוקים

     
האגם שנוצר מהפשרת הקרחון



יום 7  -  יום שבת  12.10.2013     From Manang 3540m  to  Tilicho Base Camp 4200m
לפנינו יום הליכה ארוך של ½8 שעות, בעליה מתמדת, חלקה תלולה. יצאנו לדרך לפני 7 ולצהרים עצרנו כבר בשעה 11:00 ב- Sheree Kharka ב- 4076 מ', כי עד לעיירת הסיום, לא תהיה כל נקודה לעצירה.
באמצע המסלול, היה קטע קשה של שביל צר מאד (מסוכן במידה מסויימת), על צלע הר בגובה רב ובעליה תלולה.  מדריכנו הנאמן, גאטראז', עזר לי בקטעים הקשים ביותר. תמר עברה את המסלול ללא קושי, כאילו היה זה מישור…
יחד עם זאת המראות מרשימים, הנופים מדהימים.
אמנם הגענו באור יום אל "מחנה הבסיס של טיליצ'ו" לא נמצא עבורנו חדר או מיטה, באף אחת משתי האכסניות !  למרות שלמחרת מחכה לנו יום קשה – תנאיי השינה והרחצה היו קשים: נאלצנו לישון על מזרונים בחדר האוכל, יחד עם עוד 15 סבלים.
שתינו . . .



                                                          
בדרך לטיליצ'ו







                                                חניית צהרים מוקדמת – כולם כאן
                                                                נעבור גם את הגשר התלוי הזה
הנוף שעוצר נשימה



ההר טיליצ'ו
                                                       
יום 8  -  יום א' 13.10.2013     Tilicho Base Camp 4200m to Tilicho Lake 4910m
And back to Tilocho Base Camp 4200m  
בלילה לא נרדמתי. קמנו מעט אחרי 04:30, קפה של בקר ב-  04:45 ורבע שעה לאחר מכן אנחנו
בחוץ, עטופות היטב עם פנסים על הראש. חושך, צועדים לאור הפנסים. העליה ארוכה, תלולה, קשה.
השביל רובו דרדרת מה שמקשה עוד יותר את ההליכה. השחר עולה עם עננים פזורים בשמים, והנוף עוצר נשימה. בקטעים התלולים ביותר, שוב עזר לי גטראז' המדריך.
לפני יומיים ירד כאן שלג. קטע ההליכה האחרון, סמוך לאגם, היה על שלג. דוקא נחמד ונעים כי השביל די מישורי.
האגם מפתיע אחרי הפנייה האחרונה !  בגובה זה נושבות רוחות חזקות בדרך כלל, היום הן היו מתונות והשמש הצליחה לחמם אותנו מעט. בתצפית מעל האגם יש קפטריה שאנשיה בקושי עומדים בלחץ לספק לכולם משקה חם… ישבנו לנו על ספסל מול האגם, עם ספל תה חם, והתבוננו בקרחון שיורד אל האגם ואשר שבריו צפים על פני המים הרגועים. הכל שקט מסביב, פרט לרוח.
יום מקסים !    אחר כך יתברר עד כמה בנות-מזל היינו באותו יום.
אחרי כשעה בתצפית המדהימה, התחלנו בירידה. תוך כדי כך מתקדרים השמים. ברקע רעם אדיר של מפולת שלג  Avalanche.
ב- 13:30 חזרנו לאכסניה והחלטנו להשאר כאן לילה נוסף לפני שנמשיך. היום כבר היה לנו חדר עם 4 מיטות מסודרות, אותן חלקנו עם זוג גרמנים חביבים. אחר הצהרים התחיל לרדת שלג שלא פסק כל הלילה.
בתוך שק השינה + שמיכה, היה חם, אבל לצאת מתוכו – אוי קררררר.
הקטע האחרון לפני שנגלה האגם

אני ליד האגם

תמר ואני ליד האגם ומשמאל הקרחון 

לפנות ערב כבר יורד השלג

יום 9  -  יום ב' 14.10.2013     From Tilicho Lake 4910m to Sheree Kharka 4100m
השלג שלא פסק כל הלילה, כיסה את כל הסביבה במעטה עבה, וממשיך גם בבקר.
כך נראה הבקר שאחרי לילה של שלג, ליד האכסניה
הליכה בשביל צר ומסוכן, בירידה. בשעה 9 הציע גאטראז' שנצא לדרך למרות הגשם והשלג, כי מזג האויר לא עומד להשתפר.
לבשנו מכנסי ומעיל גשם, והתחלנו ללכת על השביל המושלג, בתוך ענן. חוויה בהחלט לא שיגרתית !
השביל הצר והמסוכן, היה עכשו נוח יותר כי אבני הדרדרת התהדקו לקרקע עם הגשם. אחר כך הפך השביל הצר לבוצי חלקלק ומסוכן.
אחרי 3 שעות הגענו לשירי-קארקה רטובות מכף רגל ועד ראש, והחלטנו להשאר כאן לילה, כי מזג האויר נעשה גרוע עוד יותר.
מהיום, כשבוע, לא יכלו מטיילים לעלות אל האגם Tilicho מפאת מזג האויר. המסלול נסגר ונאסרה העליה.
המזל שיחק לנו, הצלחנו לעלות אל האגם רגע לפני שהחלה הסערה והשביל נחסם.
יום 10  -  יום ג' 15.10.2013     ממתינים ב-    Sheree Kharka 4100m
יום מנוחה מאולצת על ידי מזג האויר.
הגשם איננו פוסק כל היום. לפי המדריך שלנו, זה המצב בכל האיזור – השבילים בוץ ומעבר ההרים, זה שעלינו לעבור, סגור בגלל סופת שלג. העדפנו להמתין כאן ולא להרטב שוב בגשם.
ההרים מסביב מושלגים, העננים נמוכים והראות מצומצמת מאד.
יום של בטלה ותשבצים. לא הבאנו לטרק ספרים מפאת המשקל – התחשבות בסבל.
קר לנו במהלך היום, עד אשר הדליקו התנור בחדר האוכל, שהוא מרכז העניינים. חוסכים כמובן בחומרי בעירה.
סביב האח, פגשנו איש נפאלי, מדריך מקצועי מבוגר. הוא סיפר לנו שהספיק להיות ב- 42 משלחות טיפוס על פסגות שונות (הרי לא חסרות כאן…). הקשה מכולן היתה אל האברסט. שם, 48 מטרים לפני הפיסגה הוא נאלץ לחזור, ולרדת. כלומר עלה עד 8800 מטר !
הגשם מתגבר אבל למחרת צפויה הקלה, אליה אנחנו מייחלות.
יום 11  -  יום ד' 16.10.2013     From Sheree Kharka 4100m to Yak-Kharka 4060
בוקר, והגשם לא מפסיק.
ב- 08:00 החלטנו שיוצאים לדרך על אף הגשם. השביל בוצי, יש להזהר מהחלקה בעקר בירידה, וכאלה היו רבות, לכן ארכה הדרך ½5 שעות.
ביאק-קרקה מצאנו חדר אחרון באכסניה האחרונה בישוב.
                                                              העמק של מנאנג


 יום 12  -  יום ה' 17.10.2013     From Yak-Kharka 4100 to Thorung Phedi 4450m
הליכה של ¼5 לפנינו, בעליה כמובן. היום מתחיל עם גשם שאחרי זמן מה פסק. ברור לנו שבגלל הסופה מטיילים נעצרים לפני מעבר ההרים (ה- PASS) וטורונג-פדי הוא יישוב קטן עם מעט מקומות לינה. לכן, גאראז' (המדריך) מציע ללכת קדימה, מהר, כדי להכין לנו חדר. אכן טוב שעשה כך, אחרת היינו מוצאות עצמנו שוב ישנות על רצפה בחדר אוכל…
המקום מקסים ביופיו, האכסניה פשוטה מאד, חדר אוכל לא מחומם, האוכל לא משהו, והכי גרוע שהשרותים וחדר האוכל רחוקים מאד מהחדר. הליכה במקום היא בשבילים בוציים בדילוג על שלוליות. סיוט בחושך…
די קר לנו כאן.
גשר די רעוע

ברקע, בין העננים ההר גנגאפורנה 7454 מ'    Gangapurna


שער הכניסה לטורונג-פדי      Thorung-Phedi  4450m


יום 13  -  יום ו' 18.10.2013     From Thorung-Phedi 4450m to High-Camp 4850m
קמים לבוקר של כפור:  1º -  שכבת קרח עבה על הגג, על כל אבן וצמח. לא ממהרים לצאת כי הדרך איננה ארוכה למרות שכולה עליה. השביל לא קל למרות זאת הגענו ליעד תוך שעה וחצי >>> כושר טוב לבנות הגיל השלישי !
קר כאן אבל מזג אויר מקסים, השמש זורחת. מצאנו חדר ועברנו לשבת "בחדר שמש" כאילו להתחמם,  תנור לא יופעל גם כאן.
זו התחנה האחרונה לפני מעבר ההרים הגבוה, שהוא שיא הטרק, וממנו נתחיל בירידה ארוכה.
למרות הקור העז והרוח, עלינו לתצפית כדי להתרגל לגובה כהכנה למחר

יום 14  -  יום שבת 19.10.2013  From High-Camp 4850m to Thorung-La Pass 5416m
  וירידה ארוכה עד Muktinath 3800 מ'
זה היום, שיא הטרק. זה גם היום הקשה ביותר בכל המסע, שיסתיים רק אחרי ½ 10  שעות…
קמים ב04:00 יוצאים לדרך ב- 05:00 בחושך מוחלט, בקור של    10º- . עם פנסים על הראש מתאמצים ללכת בעליה קשה, נאבקים בקור. השביל מואר בפנסי כל ההולכים, לפחות אי אפשר לטעות בדרך…
קרח מכסה את השביל וצריך להזהר עם כל צעד.
במחצית הדרך, כמו נוה-מדבר, ביקתה שמוכרת תה חם ! ברור שעוצרים. המים בבקבוקים שלנו קרים מדי לשתיה במצב כזה.
קצת אחרי 08:30 מגיעים לפס – 5416 מטר. השמים מעוננים חלקית והטמפרטורה עכשו "רק"  7º - .
גם כאן "קפטריה" ואפשר לקבל משקה חם.  הנוף מהמם ! כך גם התחושה – עשינו זאת !!!
זה מעבר ההרים טורונג-לה 5416 מ'

                                                
זאת הנקודה הגבוהה ביותר בטרק
 

      זה הנוף הנשקף ממעבר ההרים
                                               
אחרי כחצי שעה של שהייה במקום, מנוחה עם כוס תה חם, מתחילה ירידה "אין סופית" של 1600 מ' הפרש גובה: מ- 5416 מ' נרד לעיירה מוקטינט שבגובה 3800 מ' בלבד.
תחילת הירידה מתון ומזג האויר עדין טוב. באמצע הדרך עוצרים לצהרים באכסניה קטנה.
עכשו משתנה הכל: הירידה הופכת תלולה וקשה וכאילו על מנת להקשות עוד יותר – מתחיל הגשם.
פה ושם פתיתי שלג סימן שגם קר יותר. צריך להזהר לא להחליק על הדרדרת.
אחר הצהרים, מגיעים לעיירה הגדולה (יחסית) מוקטינאט  Muktinath. מקבלות חדר במבנה טוב ויש מקלחת חמה מחוץ לחדר. אחרי שבוע ללא מקלחות – התענגנו על המים החמים.
  הירידה הגדולה, מכאן לא רואים את סופה. הערוץ מתעקל ויורד עוד ועוד…
               
יום 15  -  יום א' 20.10.2013      From Muktinath 3800m to Jomson 2720m
היום צריך לתפוס ג'יפ לנסיעה בדרך משובשת מאד עד ג'ומסון. הדרך אורכת רק שעה וחצי ועוברת בנוף מקסים. בדרך רואים את העיירה הציורית Kagbeni השוכנת בעמק שאדמתו מעובדת. (עוד נחזור אליה…).
בג'יפ בין מוקטינאט לג'ומסון רואים את קגבני
בעיירה ג'ומסון מצאנו מלון נחמד ואחרי מיץ תפוחים, יצאנו ברגל (שעה וחצי הליכה מזורזת)  לעיירה Marpha.  מרפָּה היא מרכז גידול תפוחי עץ, לכן מיץ תפוחים כאן פופולרי מאד, וגם טעים.
האיזור כולו שייך ל- Lower Mustang שהוא איזור מדברי גבוה. נהר גדול שזורם דרכו ה- Kali-Gandaki  הוא עורק החיים והחקלאות.
מרפָּה היא עיירה קטנה, יפהפיה, ציורית מאד. נהנינו ללכת בסימטאות ולעלות למינזר הבודהיסטי שם.
אחרי ארוחת צהרים בגינה של מסעדה, חזרנו לג'ומסון, לא לפני שקנינו תפוחים והם אכן טעימים.
   סמטאות מרפה Marpha

                                                              
גאטראז' ואני במרפה
                                                        
יום 16  -  יום ב'   21.10.2013              From Jomson 2720m to Tatopani 1200m
קמים ליום בהיר ויפה.
האוטובוס הוא ישיר עד העיירה Benni ואנחנו נרד בדרך, בטאטופאני.  


בשעה 07:30 יצאנו לדרך כשהאוטובוס עמוס לעייפה באנשים ושלל סחורות. הצפיפות רבה והדרך איומה…
זה היה מסע אנטרופולגי מעניין אבל קשה. כמו כסאות-מוסיקלים  -  אם קמת מהמושב, לא היה סכוי שתוכל לחזור אליו… גם כאשר על כל מושב-יחיד ישבו לפחות 2 אנשים, הנהג המשיך לעצור בכל תחנה להעלות נוסעים נוספים…
אחרי 5 שעות הסתיים הסיוט בעיירה טאטופאני. החלק החיובי של הנסיעה, היה הנוף. ככל שירדנו, המראות דומים יותר ויותר לשויצריה ! הכל ירוק מסביב – הרים מכוסים יערות, הפסגות בוהקות בלובן קרחונים, נהר זורם בעמק והאדמות בו מעובדות.
בטאטופאני קבלנו חדר עם מקלחת, חדר האוכל צופה על נוף מדהים.

יום 17  -  יום ג'   22.10.2013       From Tatopani 1200m  to  Chitre 2390m      
היום סוף סוף שוב הולכים. יש לעלות כ- 1200מ'.
השביל מוליך בעליה רצופה של מדרגות אבן שאינן שוות בגובהן, בין 30 ל- 50 ס"מ גובה כל אחת. זו עליה מפרכת. רוב הזמן רואים את הנהר Kali-Ghandaki ומעליו הרים מהגבוהים בעולם. באופק רואים את ההר Dhaulagiri שגובהו 8172 מ'.
אחרי 5 שעות הגענו לעיירה קטנה Chitre שם קבלנו חדר עם מרפסת ענקית המשקיפה על הנוף המדהים. לפנות ערב זומנה לנו שקיעה יפה, אותה צלמתי למרות הקור המקפיא…
השקיעה
                                                                            
ההרים  בשקיעה  -  הקרחונים זוהרים עם קרני השמש האחרונות



יום 18  -  יום ד'   23.10.2013      From Chiter 2390m  to  Gorepani 2874m 
קמנו ליום יפה.
שוב עליה במדרגות קשות, אין סופיות… למזלנו כבר בשעה 10:00 סיימנו את הטיפוס.
אבל, בעיירה גורפאני, שהיא הבסיס לעליה לתצפית המפורסמת – Poonhill – אין מקומות לינה באכסניות הטובות. נמצא לנו חדר פשוט באכסניה פשוטה. כל השאר מוזמן מראש.
פונהיל נמצאת בגובה 3210 מ' וגם עד אליה כל השביל מדרגות אבן.
פגשנו שוב את הזוג מדנמרק והצטלמנו ברביעיה.
אחר הצהרים החלטנו לעלות לצפות בשקיעה, למרות שבתכנית לראות זריחה מחר מוקדם בבקר. תוך 50 דקות הגענו לפיסגה – המאמץ היה שווה. כך גם למדנו לתכנן את הבוקר של מחר.
אנחנו והזוג הדני בגורפאני

          



  ההר הגבוה הוא הדאולאגירי 8172 מ'

                                         
  השקיעה בפונהיל
                                                                  
יום 19  -  יום ה'  24.10.2013   Gorepani to Poonhill 3210m to Tikhedhungga 1540m
על מנת להיות בראש ההר, בתצפית, טרם זריחת החמה, התחלנו את דרכנו ב- 04:15.
עדין חושך וקר מאד. השמים היו בהירים, זרועים כוכבים וגם ירח. טור של אנשים עם פנסים לראשם, עולה בשביל המדרגות.
הגענו זמן רב מדי לפני הזריחה – "שברנו שיא של עצמנו" כעשינו הדרך ב 45 ד' בלבד !
הזריחה לא היתה מרשימה כמו השקיעה אמש, בכל זאת, המאמץ היה שווה. המוני אנשים התקבצו בתצפית, "נלחמים" על עמדה טובה לצילום…
קרנֵי שמש ראשונות מקדימות את השמש עצמה, ואלו רגעים קסומים עם צְלָלִיות ההרים העצומים, מכוסי הקרחונים ושלג.
                                      השעה 05:57 ההר במרכז כמעט 8200 מ' – דאולאגירי
                                                 השעה 06:31 – דאולאגירי במלוא הדרו
                                                                      השעה 06:55
עכשו יורדות לאכול ארוחת בקר ב- Gorepani ומיד לאחריה נתחיל בירידה קשה על מדרגות ענקיות, (שמזיקות בעקר לברכיים.)
בסך הכל לפנינו יום של ירידת 1700 מ' !  הרוב דרך מדרגות רעועות…
אחר הצהרים הגענו לטיקֶדוּנְגָה.
                                         הדרך, כמו שוויץ, לטיקדונגה
יום 20  -  יום ו'  25.10.2013    From Tikhedhungga 1540m  to  Birethanti  1050m
הליכה קצרה של ½2 שעות, בירידה כמובן, מביאה אותנו לעיירה בירֶטָנְטִי, השוכנת על גדת נהר שוצף.
עצרנו לקפה ועוגה, בקפטריה על גדת הנהר, לפני שעלינו על מונית לפוקָארָה.
                                                כאן שתינו קפה עם עוגה בעיירה  Birethanti
הגענו לפוקארה ואחרי ארוחת צהרים במסעדה מסודרת (יחד עם גאטראז'), הלכנו למשרדי סוויסה ברחוב הראשי. הכינו לנו חדר מרווח עם שרותים ומקלחת, באכסניה  Mountain Village שבבעלותם.
יש מים חמים למקלחת, יש WiFi ויש גם הרבה הפסקות חשמל – - -
קבענו עם גאטראז' ארוחת ערב במסעדה הכי טובה בעיר, לכבוד פרידתנו. בהזדמנות זו מסרנו לו את המתנות, והוא היה מאושר, (וגם אנחנו כמובן…).
                                                                   ערב הפרידה מגאטראז'
יום 21  -  יום שבת  26.10.2013   Pokhara  800m
יום מנוחה. כביסה, ארוחת בקר מאוחרת ויציאה לטיול בעיר.
פוקארה נעימה ויפה יותר מקטמנדו. הרחובות בה רחבים מאד ואין הרגשת צפיפות למרות שהעיר גדושה בתיירים. שני רחובות ראשיים בפוקארה והם עמוסים בחנויות מזכרות ומסעדות מכל סוג.
צעדנו ברגל אל המלון Fishtail הממוקם בתוך האגם והגישה אליו ברפסודה – מיוחד ! ישבנו שם בגן המרהיב של המלון, על שפת האגם עם כוס לימונדה.
בצהרים פגשנו שוב את הזוג הדני – לליאן + פיטר. קבענו אתם תכנית למחר.
                                                       שפת האגם של פוקארה
         לימונדה במלון המפואר פישטייל (זנב הדג, על שם ההר שמשקיף על העיר ולפיסגתו צורת זנב-דג)
                                               שפת האגם במלום "זנב-הדג"
יום 22  -  יום א'  27.10.2013   Pokhara
קבענו ארוחת בקר עם ליליאן ופיטר ולאחריה נסענו במונית אחת, אל מוזיאון ההרים, עליו המליץ לנו גאטראז'. המוזיאון אכן טוב, מביא סיפור כל ההעפלות אל הפסגות הגבוהות בעולם. 8 מתוכן בתוך שטח נפאל.
בערב, ארוחת פרידה מהזוג הדני, שממשיכים מחר אל שמורת טבע.
 יום ב'  28.10.2013   Pokhara 
יום של מנוחה, קריאה, ואריזה לקראת החזרה לקטמנדו, מחר.
  יום ג'  29.10.2013   מפוקארה  לקטמנדו
ב- 07:30 יוצא האוטובוס מפוקארה לקטמנדו. הרבה אוטובוסים יוצאים בשעה זו, הם מכונים "אוטובוס תיירים" אבל הקשר בינם לבין המושג "תיירים"  מקרי בהחלט… קבלנו כרטיסים עם מקומות "שמורים".
הנסיעה ממש לא נעימה ונמשכת ½7 שעות, עם 2 הפסקות לאוכל.
יום ד'  30.10.2013   בקטמנדו
היום הוקדש לסידורים אחרונים כולל החלפת כספים לדולרים, לפני הטיסה הביתה מחר.
יום ה'  31.10.2013  – טיסה הביתה דרך בנגקוק. בארץ ננחת ביום ששי ה- 1.11.2013
כאן מסתיים לו מסע מענין, ומגוון בהרפתקאות, ברכס האנאפורנה.
עוד בנפאל, עולה בי המחשבה, מתי אהיה כאן שוב, הרי יש כאן אין סוף מסלולים מרתקים.
כנראה שהשנה הבאה תוקדש ל -"ממלכה האסורה", מוסטנג עילית – Upper Mustang השוכנת מצפון לרכס האנאפורנה וגובלת בטיבט. עד לפני 21 שנים אסור היה להכנס לחבל ארץ זה, מפני שנכבש מטיבט על יד הנפאלים…
הממלכה הזאת, היא מדבר בגובה רב, צחיח ברובו, שהחיים מתאפשרים בו הודות לנהרות אחדים
שעוברים בעמקים. כאן נשמרת התרבות, האמנות והדת כמו בטיבט – מחוץ לטיבט. בהחלט מסקרן.